הכתובה מהווה מסמך מחייב בכל חתונה אורתודוקסית ולא ניתן לקיים חתונה המוכרת ברבנות הישראלית בלעדיה. הכתובה נכתבת בארמית ומחולקת לשלושה חלקים עיקריים שכדאי להכיר: פרטים בסיסיים הכוללים שמות המתחתנים, שמות הוריהם וכן מיקום החתונה, פרטי התחייבות כספית מצד החתן וכן חתימות.

החלק בכתובה שכולל את הפרטים הכספיים מכיל שלשה מרכיבים מהם נקבע סכום הכתובה:

עיקר הכתובה – זה כאמור, הסכום הבסיסי הכולל את פרנסת האישה למשך שנה.

תוספת הכתובה – כולל תוספת וולונטרית של החתן ונקבעת על פי שיקול דעתו.

נדוניה ותוספת נדוניה– שווה ערך של הכספים והנכסים אותה הביאה האישה בשעת נישואיה.

כאמור, הכתובה היא חוזה תקף לכל דבר ועניין ולא ניתן לבטלה לאחר הנישואין. עם זאת, קיימים מספר תנאים הגורמים לכך שהכתובה תבוטל או לפחות סכום הכתובה יופחת על פי קביעת בית הדין:

תוספת כתובה מופרזת – כאמור, בכתובות רבות מופיעים סכומים מופרזים המופיעים כתוספת שעליה הסכימו כל הצדדים. בתי המשפט נוטים לצמצם את דרישת האישה בפדיון הכתובה כשברור שמדובר בסכום מופרז שאין הגבר מסוגל לעמוד בו.

האישה יזמה גירושין – כאשר האישה יוזמת גירושין ואין לה הצדקה מניחה את הדעת על כך, יוותר בית הדין על פדיון הכתובה. אם יתברר שיש גורמי הצדקה ממשיים דרישת האישה לגט, תוכל זאת לתבוע את פדיון הכתובה.

הפרת הסכם הנישואין – קיימות סיבות שונות הנחשבות הפרה של הסכם הנישואין. אם לדוגמא – הוכח שהאישה "זנתה" בבעלה רשאי הגבר לדרוש גירושין בניגוד לרצונה וזאת תיאלץ לוותר על כספי הכתובה כליל.

האם יש לכתובה משמעות משפטית ולסכום אליו התחייב הבעל?

אם הבעל יזם גירושין ואין בידו עילה מצדקת לכך (אינה מורדת, אינה בוגדת וכו'), יכולה האישה לפנות לבית הדין לדרוש את כספי הכתובה. אם לאישה יש עילות כנגד הבעל כגון עילה לבגידה ו/או  לאלימות כלפיה ו/או למניעת יחסי אישות וכו' אזי יש באפשרותה לכפות על בן זוגה גירושין וכן לחייבו בתשלום כתובתה ותוספת כתובתה.

במצב שבו נפטר הבעל יכולה לפנות האישה לבית הדין הרבני או בית הדין למשפחה וזאת בשונה ממצב של גירושין המגביל את תביעת הכתובה לבית הדין הרבני בלבד. עם זאת, במצב של גירושין, יכול בית הדין למשפחה להתחשב בכתובה ולהתייחס אליה.

כיום, אבות רבים מעדיפים להישאר נוכחים ומעורבים בחיי ילדיהם ולכן מעוניינים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים. חלוקת זמן הורי שווה  מאפשרת להורים לגדל את ילדיהם באופן שיוויוני ולהישאר מעורבים בחיי הילדים באופן שווה או כפי שהוסכם. חלוקת זמן הורי שווה  יכולה להתנהל גם מתחת לגיל 6 ונדרשת לעמוד בכללים שונים של קרבה גאוגרפית תוך שמירה על מסגרות חינוכיות קבועות. למעשה ההבדל היחידי עבור הילדים נובע מכך שהם מחלקים את המגורים שלהם בשני בתים נפרדים כפי שנקבע בזמני שהות.

בכדי לקיים חלוקת זמן הורי שווה נדרשים להציג רצון ויכולת אפקטיבית להתנהל ביחד כהורים שווים. זאת אומרת שנדרשים ביניהם יחסי אמון, כבוד הדדי והבנה. בנוסף, נדרשים בני הזוג להציג יכולת לנהל תקשורת הדדית גם כאשר מדובר בביקורת.

בני הזוג נדרשים להציג יכולת לפתור בעיות טכניות הנגזרות מקיום שני בתים נפרדים לילדים. לכן, כל צד נדרש להציג מקום מגורים הולם לילדים, מסוגלות הורית וכן יכולת לקיים את תנאי הסכם המשמורת. זאת אומרת לשמור על מסגרות הלימודים ופעילויות הפנאי של הילדים.